Julia Owoc
בשדה האנרגיה המתפתח במהירות, מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, העלה את הדיון על אנרגיית מימן כשהשתמש במילה 'טפשית' לתאר אותה. ההצהרה הנועז הזו רזונקה בתעשייה, יצרה דיונים סוערים בין בעלי העניין, בפרט בין תומכי המימן כפתרון אנרגיה ירוקה בר קיימא. ככל שהחששות הגלובליים לגבי שינוי אקלים הולכים ותופסים תאוצה, המעבר מהדלקים הפוסיליים נשאר רלוונטי יותר מתמיד.
ביקורתו של מאסק לא באה משום מקום; הוא מזמן דוחה את המימן כמדיום לא מעשי לאחסון אנרגיה וכנתיב לא מדויק במאבק להשגת אפס פליטות. דחייתו האחרונה הגיעה במקביל ליציאתה האסטרטגית של טויוטה להדגיש את המיראי שלה המופעל במימן במהלך האולימפיאדה בפריז, מה שעלול לערער את מה שחלק רואים כרגע שיווקי חיוני לרכביי מימן.
מעניין לציין כי נם הון קאנג, יושב ראש הכנס לטכנולוגיית אנרגיה וסביבה מימנית (MEET), הכיר בביקורתו של מאסק, אם כי מתוך פרספקטיבת צמיחה. קאנג טען כי למרות עלויות הייצור הגבוהות של מימן—כיום סביב $10 לקילוגרם ורחוק מהמטרה של $1 של מחלקת האנרגיה של ארה"ב עד 2030—התעשייה עובדת במרץ כדי להתגבר על האתגרים הללו.
המצב ההולך ומתהווה של מימן ירוק, המיוצר דרך אלקטרוליזה של מים באמצעות מקורות מתחדשים, מדגיש את המגבלות הנוכחיות. יותר מ-100 מדענים ואקדמאים גם הצביעו על חוסר היעילות של המימן בהשוואה לרכביים חשמליים מבצעיים, תוך כדי אזהרה מפני ההסחות הפוטנציאליות שהוא מהווה לפתרונות מידיים יותר.
בהמשך הדרך, השקעה מתמשכת במחקר ופיתוח תהיה קריטית, מה שיכול למקם את המימן כשחקן מפתח במאמצי הפחתת הפחמן בכל הסקטורים. ככל שהעולם מתמודד עם המעבר הקריטי הזה באנרגיה, הדיאלוג בין תומכים ומפקפקים ימשיך לעצב את עתיד הפתרונות האנרגטיים הבר קיימא.
“דילמת המימן: האם העתיד באמת ירוק?”
כשהכלכלה הגלובלית מתקרבת יותר לשינוי אנרגטי משמעותי, הדיון על אנרגיית המימן רלוונטי יותר מתמיד. בזמן שהרעש סביב המימן כחלופה לדלקים נקיים ממשיך לגדול, ישנם גורמים פחות נדונים אך קריטיים המשפיעים על דיאלוג זה—דיאלוג שעשוי להשפיע על הסביבה והכלכלות שלנו.
ההשפעה הכלכלית של המימן
עבור מדינות רבות, כלכלת המימן מייצגת יותר מהצעדים לקראת קיימות; מדובר באסטרטגיה כלכלית. מדינות כמו יפן, דרום קוריאה וחלקים מהאיחוד האירופי משקיעות רבות בטכנולוגיות מימן. אבל מה הן ההשלכות הכלכליות?
ברקע עלויות הייצור הגבוהות, קנה המידה של טכנולוגיות המימן יכול ליצור מיליוני משרות בהנדסה, ייצור ופיתוח תשתיות. עם זאת, אם עלויות אלה לא יופחתו, הנטל הכלכלי עלול להאפיל על היתרונות הנתפסים. כיצד מדינות ינהלו את האיזון הזה יקבע האם המימן יהפוך לחלק בלתי נפרד מהכלכלה שלהן או יישאר טכנולוגיה נישתית.
ריבונות אנרגטית וביטחון
אחת האטרקציות הגדולות של המימן היא הפוטנציאל שלו לשפר את הריבונות האנרגטית. על ידי הפחתת תלות בדלקים פוסיליים מיובאים, מדינות יכולות לחזק את הביטחון האנרגטי שלהן. זה מיוחד מעניין עבור אזורים שאין להם משאבי דלק פוסילי אך יש בהם פוטנציאל רלוונטי לחדשנות, מה שקריטי לייצור מימן ירוק דרך אלקטרוליזה.
יתרונות וסוגיות סביבתיות
רכביי מימן פולטים רק אדים, טווח פתרון מושלם לכאורה במאבק בזיהום האוויר. עם זאת, מקור החשמל לייצור המימן ויעילות האנרגיה הכוללת של הטכנולוגיה מעוררים דיון. האם זה באמת ירוק אם המימן מיוצר בעזרת דלקים פוסיליים, תהליך הידוע כ"מימן אפור"? הפרדוקס הזה נמצא בלב ההערכה הסביבתית.
ייצור מימן יעיל נשאר הפיל בחדר. מבקרים טוענים שהאנרגיה הנדרשת לייצור, אחסון והובלת המימן מבטלת את היתרונות הסביבתיים שלו בהשוואה לרכביים חשמליים.
האם המימן הוא הפתרון האולטימטיבי?
לצד הדיונים, אין ספק שהמימן לא מהווה את הפתרון האולטימטיבי כפי שחלק מהאופטימיסטים מצהירים. בהתחשב בכך, ההתפתחויות המהירות בשימוש בטכנולוגיות סוללה מהוות תחרות ישירה. אז אפשר לשאול, "האם יש מקום למימן?" התשובה עלולה להיות התמחות. היתרונות של המימן נמצאים בסקטורים שפחות מתאימים לסוללות, כגון תעופה ותעשייה כבדה, שבהם קיים צורך באנרגיה גבוהה ומגבלות משקל.
הדרך קדימה
מה העתיד של אנרגיית המימן? קריטי להצלחתה יהיו אסטרטגיות מקיפות המחברות בין פיתוח טכנולוגי ותשתיתי, תמיכה פוליטית עקבית והשקעה מתמשכת בהפחתת עלויות הייצור. קהילות ברחבי העולם יכולות אז לראות את היתרונות המורכבים של המעבר לכלכלת מימן.
עם זאת, נוף האנרגיה ימשיך להיות תחום של תחרות אינטנסיבית וחדשנות. האם המימן יכול לגלות תפקיד משמעותי עדיין לא ברור, אך הדחיפה לפתרונות מגוונים היא בלתי סותרת.
למידע נוסף על דיונים בנוגע לאנרגיה בר קיימא, בקרו בהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה ובמועצת המימן.
